פסק-דין בתיק ע"פ 12686-07-08

השופט ד"ר אחיקם סטולר

כללי

1.         בפנינו ערעור על הכרעת הדין מיום 28.4.08 וגזר הדין מיום 1.7.08 של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת וינברג נוטוביץ) בת.פ 4532/06, לפיו הורשע המערער בעבירות של  שהיה בלתי חוקית לפי סעיף 12 (1) + 1 (ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952 ובעבירה לפי סעיף 2(א) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), תשנ"ד - 1994.

            על המערער הושת מאסר בפועל למשך 8 חודשים בגין העבירות הנ"ל. בנוסף, הפעיל בית משפט קמא מאסר על תנאי למשך 10 חודשים שנגזר על המערער בת.פ 2566/02 (שלום פ"ת) שהוארך בת.פ 40276/05 (מחוזי ת"א), באופן ש-8 חודשים ממנו ירוצו במצטבר לעונש המאסר שנגזר עליו בתיק זה וחודשיים בחופף לו. כך שבסופו של דבר נקבע שהמערער ירצה 16 חודשי מאסר בפועל.

            כמו כן, הוטלו על המערער 6 חודשי מאסר ע"ת בתנאים המפורטים בגזר הדין.

עיקרי העובדות

2.         על פי כתב האישום, ביום 2.10.06 ברחוב נפתלי הלל בראשון לציון, התעלל המערער בחתול אשר היה במקום בכך שהיכהו בחוזקה באמצעות מקל, וגרם למותו. כשהגיע למקום שוטר וביקש מהמערער להזדהות, הכשיל אותו המערער במילוי תפקידו בכך שסירב להזדהות בפניו. באותן הנסיבות שהה המערער בתחומי מדינת ישראל שלא כדין. לפיכך יוחסו למערער עבירות של שהייה בישראל שלא כדין, התעללות בבעלי חיים והכשלת שוטר במילוי תפקידו.

הכרעת הדין של בית המשפט קמא

3.         בימ"ש קמא הביא בהכרעת הדין את הרקע לאירועים המתוארים בכתב האישום: המערער שימש עד מדינה בשנת 2005 ובמסגרת ההסכם עם המדינה, הפליל מספר חשודים אשר הואשמו בחברות בארגון פשיעה. בתקופה זו התגורר המערער בדירת מסתור אשר נשכרה על ידי המשטרה, תחת שמירה, ואף קיבל טובות הנאה במסגרת עדותו. לאחר שסיים המערער ליתן עדותו כעד מדינה, הוא נידון בת.פ 40299/05 (מחוזי ת"א) למאסר על תנאי כשבין היתר יוחסו לו עבירות של שהייה בלתי חוקית (שב"ח). לאחר סיום עדותו של המערער הוצמד לו ליווי משטרתי, הוא קיבל אישור שהייה בישראל למשך חודש נוסף ועבר להתגורר בדירה אחרת בראשון לציון, שבה התגורר עד למתן הכרעת הדין בתיק דנא.

4.         מטעם המשיבה העידו רס"ר משה יעקב, גב' מירב אלמדוי, החוקרת רוית רוטבורד, פקד נריה מרום, גב' ולריה, מר פרדי סורקין ומר ארליך. מטעם ההגנה העידו המערער, והשוטרים איתמר הינדי, יואל אוליאל ושלמה מנצור.

5.         מעדותו של השוטר, רס"ר משה יעקב (להלן: משה), אשר העיד מטעם המשיבה, עולה כי הוא הגיע לדירת המערער בעקבות תלונה שהוגשה נגדו בשל התעללות בחתול. כאשר הגיע לדירת המערער הכחיש האחרון כי התעלל בחתול. וכשמשה ביקש ממנו להזדהות באמצעות תעודת זהות, הוא השיב לו שאין ברשותו תעודת זהות. לאור האמור, עיכב משה את המערער וביקש ממנו  להתלוות אליו לתחנת המשטרה. כשהמשיך המערער לסרב להזדהות, נלקחה ממנו טביעת אצבע, לפיה התברר כי הוא שוהה בלתי חוקי (שב"ח) ומוגבל בכניסה. רק לאחר הבדיקה אמר המערער למשה כי הוא פחד להזדהות כיוון שהוא שוהה בלתי חוקי. בחקירתו בבית המשפט קמא העיד משה כי " זה שרשום הכשלת שוטר זה נראה לי תמוה, אני לא יודע אם זה הכשלה. הבנתי את הבעיה למה הוא לא הזדהה" (עמ' 11, שור' 22-25).

6.         בעניין ההתעללות בחתול, העידו מספר עדים כי ראו את המערער מכה חתול במקל וכאשר השוטרים ירדו עם המערער מדירתו, זיהו אותו העדים לפי בגדיו ומבנה גופו.

7.         בעניין השהיה הבלתי חוקית, העידה מטעם המשיבה השוטרת רוית רוטברוד.

            לפי עדותה, היא שוחחה עם קצין מימ"ר מרכז על פי מספר טלפון שמסר לה המערער בעניין השהייה הבלתי חוקית. הקצין מימ"ר מרכז, שהתברר להלן כי הינו פקד נריה מרום, השיב לה שלמערער אין אישור שהייה בתחומי המדינה.

8.         פקד נריה מרום, אשר שימש ראש צוות החקירה בעניין ארגון הפשיעה שבמשפטו שימש המערער עד מדינה, העיד כי המערער, שהיה אחד החשודים בתיק, חתם על הסכם עד מדינה שבמסגרתו הפליל מספר חשודים בארגון הפשיעה. הוא אישר כי אכן הושכרה דירה עבור המערער על ידי משטרת ישראל לתקופה בה מסר את עדותו, אשר הסתיימה סמוך לתום תקופת השכירות באותה דירה. המערער ביקש היתר לשהות בארץ תקופה נוספת ואושר לו להישאר בארץ חודש אחד נוסף, עד תום אפריל 2006 (ראו עמ' 19, שו' 27-30 לפרוטוקול). המערער עבר לדירה חדשה והמשטרה מימנה חודש שכירות אחד נוסף עבורו. לדבריו של נריה את האישור לחודש שהייה נוסף קיבל המערער לאחר שהתקיימה ישיבה בעניין בנוכחות עורכי דינו ובה הובהר כי אין למשטרה סמכות לאשר תקופת שהייה נוספת (ראו פרוטוקל מיום 12.3.07, עמ' 20, שו' 1-4). נריה אישר כי הוא האיש ששוחח עם החוקרת רוית בטלפון כשהמערער נעצר (שם).

9.         המערער מסר עדות בבית המשפט קמא. לטענתו, לאחר שסיים את תפקידו כעד מדינה, שני שוטרים, אבי כהן ומנצור (עמ' 52, שו' 1-2 לפרוטוקול) עזרו לו להעביר חפצים לדירתו החדשה, לאחר שהסכימו לשלם לו עבור חודש שכירות אחד. עוד קודם שנחתם עימו הסכם "עד מדינה" אמר לשוטרים כי הוא לא רוצה תשלום בתמורה לעדותו, אלא הוא מבקש שיגנו עליו מאחר ואסור לו להיכנס לשטחים. לדבריו, שלושה חודשים לאחר סיום עדותו, פנה אליו השוטר איתמר הינדי בבקשה לעזור למשטרה לאתר את אחד החשודים ואף הגיע לביתו שלושה חודשים לאחר סיום עדותו במשפט הנ"ל. המערער השיב לו כי הוא אינו מוכן לעזור למשטרה כיוון שהיא נטשה אותו (עמ' 53, שו' 5 לפרוטוקול).